החווה החקלאית החינוכית, שנועדה להקנות התנסות בעבודת האדמה לתלמידי בית הספר, שבה אל חזית החינוך כמוקד של עשייה אקולוגית וסביבתית והזדמנות למפגש בלתי אמצעי של הילדים עם הטבע, החקלאות ומקורות המזון.

כחלק ממגמה זו, שמוביל משרד החינוך, הייתה לי הזכות לתכנן את בנייתה מחדש של החווה החקלאית החינוכית בהוד השרון.

החווה, השוכנת בשכונת גיל-עמל במזרח העיר, וגובלת בשדות חקלאיים שעדיין מתקיימים בליבה של הוד-השרון, הייתה מורכבת במשך שנים מאוסף של מבנים יבילים עטורי צמחייה, שהיה להם קסם משלהם, אך היו רחוקים מלתת מענה הולם לדרישות החינוכיות העכשוויות.

לחווה היו ערכים נופיים רבים בדמות שני עצי פיקוס עצומים בכניסה, שדרה מרשימה של דקלי וושינגטוניה ועצים בוגרים רבים ומרשימים. במסגרת התכנון, שהתבסס על תכנית בינוי שערכה אדריכלית מיכל שפר, נעשה מאמץ לשמר ולחזק את הערכים הקיימים.

המבנה הראשי הלינארי מלווה ומדגיש את שדרת עצי הדקל, שהתכנון הנופי של סטודיו יעל בר מאור משך אל תוך אזור העיבוד החקלאי לכיוון כיתת חוץ חדשה בקצה המגרש. הכיתות החדשות נבנו במערך של קשת, בינות העצים הקיימים, ליצירת מרחבים מוצלים ומקסימים למעבר והתכנסות.

מערך החללים החדשים, הפתוחים לנוף מכל עבר, נותן מענה למגוון של פעילויות חקר וחינוך המשלימות את עבודת האדמה שנעשית בשדה הצמוד. הבינוי החדש כולל גם חממה מחקרית חדשנית, המאפשרת התנסות בחקלאות מודרנית וביצוע ניסויים.

העבודות כללו יצירה של מערך מורכב לניהול מי נגר הכולל אזורי השהייה וחלחול למים, המשתלבים ומזינים את המערך הנופי והחקלאי הכולל של החווה.

עיצוב המבנים מתבסס על הדגשה של מערכת קירות מקבילים, המוצבים בניצב לכיוון התנועה ומייצרים תחושה של מעבר והתקדמות, תוך שהם מאפשרים לדרג את המבנים בהתאמה הדוקה לטופוגרפיה. מערכת של גגות מתכת מקרה על המעבר הפתוח המלווה את החדרים, ובשילוב עם צבעים בהירים ונגיעות של גווני ירוק ועץ מקבלים מבני החווה אופי חקלאי, 'קיבוצי' צנוע ומזמין.